03-7527777
לבירורים והזמנות
הבָּדוּי של סונדה - משמרי המסורות הארכאיות הפרה-אסלאמיות

הבָּדוּי של סונדה - משמרי המסורות הארכאיות הפרה-אסלאמיות


"ההרים לא ייהרסו, עמקים לא יינזקו,
זה שהוא ארוך אסור שיקוצר, מה שקצר לא יתארך,
עלינו לשמור אמונים לדרכיהם של אבותינו"
פסוק ממסורת הבדוי

הבדוי הם קבוצת מיעוט מבודדת המונה כ-3,000 איש המתגוררים בהרי קֶנְדֵנְג הנידחים, דרומית לאזור לֶבָּאק במערב ג'אווה. המונח "בדוי" משמש אנשים מחוץ לקהילה ואילו בני הקהילה מכנים עצמם "אוֹרַנְג קָנֵקֶס (אנשי הקנקס) וטוענים שהם הצאצאים הישירים של התושבים הפרה-אסלאמיים המקוריים של רמות סוּנְדָה.

לשונם היא דיאלקט ארכאי של השפה הסוּנְדָנֵזית השגורה בפי הסונדנזים, הקבוצה האתנית העיקרית במערב ג'אווה. בכך מזכירים הבדוי ולו במעט קבוצה מבודדת אחרת במזרח ג'אווה, הלא הם בני הטֶנְגֶּר המאכלסים את המורדות של רמת טנגר. שתי הקבוצות טוענות לשורשים קדומים משותפים עם הקהילות שסביבם ושתיהן דחו את הכסות האסלאמית המאוחרת לטובת היצמדות למסורות ולדתות הקדומות באזור. בשונה מבני טנגר, הבדוי נאחזו גם במסורות לבוש ובניית בתים קדומות, ועד לאחרונה נאבקו בעיקשות נגד ניסיונות ממשלתיים להכניס בתי ספר לשטחיהם.

בטריטוריה של הבדוי כ-35 ישובים כפריים, מהם 3 המצויים בלב האזור ומכונים כפרי הבדוי הפנימיים (Inner Baduy/Baduy Dalam), שם, עד לאחרונה, אסורה הייתה כניסה לזרים. שאר הכפרים מהווים את טריטוריית הבדוי החיצוניים (Outer Baduy/Baduy Luar). אלו מקיימים כבר קשרים עם סביבתם הסונדנזית, נוסעים בקביעות לעיירות אחרות לשיווק סחורתם ומגיעים אפילו לשווקים של ג'קרטה לשם שיווק תנובתם.

ההבחנה בין הבדוי הפנימיים והחיצוניים מתבטאת בין היתר בכך שלבני הכפרים הפנימיים מעמד גבוה יותר מאשר לאלו בכפרים החיצוניים והאליטות הדתיות של הקהילה מתבססות על בני הכפרים הפנימיים. כך כל כפר חיצוני מקושר ואף מוכפף לכפר של בדוי-דלאם. בכפרים הפנימיים מועצות המורכבות מזקני הכפר והמקבלות החלטות קהילתיות רלוונטיות גם לבני הכפרים החיצוניים המוכפפים להם. בני הכפרים הפנימיים הממרים את החלטות הזקנים עשויים למצוא עצמם מוגלים לכפרי הבדוי-לואר החיצוניים.

פנתיאון האלים של בני הבדוי מורכב מתערובת של רוחות טריטוריאליות ושל רוחות אבות קדמונים עם אלים מפנתיאון ההינדו, או לפחות כאלה הנושאים שמות של אלי ההינדו. בחינה של אספקטים שונים בחיי הקהילה והחיים הרוחניים/דתיים מרמזת על כך שייתכן ולפני נפילתה של ממלכת פָּגָ'גָ'רָאן בפני הצבאות האסלאמיים ב-1578, היוו הבדוי חלק מהכמורה ההינדואית שהתקיימה באזורים החקלאיים בקהילות שנודעו בשם "מַנְדָלָה" או "הר קדוש".
אם אכן נכונה הנחה זו אזי קרבתם של הבדוי לטנגר אף חזקה יותר ממה שהעלינו קודם לכן. גם הטנגרים של מזרח ג'אווה מוצאם מקבוצות של כמורה שָיְיוִוית (כוהנים לאל שִיוָוא) פופולארית. טקסטים דתיים עתיקים השמורים בידי כהני הטנגר מעידים על קשר זה עד היום.

אחת החידות הגדולות הכרוכות בהישרדותן של קהילות כגון הטנגר והבדוי נעוצה בעצם הישרדותן של קהילות אלו את הזרם האסלאמי החזק הגורף את כל ממלכות ג'אווה. כיצד שרדו קהילות אלה כנגד איסלום חצרות המלוכה הג'אוויות? ייתכן והסיבה המרכזית להישרדות הייתה עצם בידודן של הקהילות הללו שחיו באזורים נידחים ומרוחקים מחצרות המלוכה, אולם התשובה המורכבת יותר לשאלה נעוצה באופיים של בתי המלוכה הג'אוויים, גם לאחר השלמת תהליך האיסלום. בעוד אלו רדפו והשמידו את המקדשים האינדו-בודהיסטיים ואת הקהילות הנזירותיות, דומה שסולטני ג'אווה וסונדה חסו על כמה קהילות מובילות בהן נפוצו מנהגים פרה-אסלאמיים. בכל ג'אווה מוגדרות קהילות שכאלה בתור מקורות חשובים של כוחות מאגיים, כאלו המסוגלים לתווך בין בני האדם לבין עולם הרוחות והשדים שהיה פחות נגיש לחצרות המלוכה האסלאמיים.

בעוד קשר זה שירת בעבר הרחוק את קהילות הבדוי (וגם הטנגר) הרי שכיום פחת משקלם המאגי וקהילות אלו עומדות בפני האתגר הגדול מכל – שימור מסורותיהם ומנהגיהם לנוכח זרמי המודרניזציה והגלובליזציה של עולם שנות ה-2000.
מאת: רוברט הפנר/ג'אווה-פריפלוס
תרגום ועריכה: אביב נעמן


Joomi - ����� ����� ���������� ���