03-7527777
לבירורים והזמנות
המהאבהארטה - לנוכח הראמאיאנה

המהאבהארטה - לנוכח הראמאיאנה

מבוא

המָהָאבְּהָארָטָה עומדת בודדה כיצירה הספרותית הגדולה ביותר והבולטת ביותר של התרבות ההודית למרות שלא נקלטה ברחבי דרום מזרח אסיה היטב כ-רָאמָאיָאנָה, היצירה הגדולה השניה בת תקופתה. שתי היצירות מתוארכות בכתיבתן לטווח נרחב במאות 4 לפנה"ס ועד 4 לסה"נ ואיננו יודעים מי כתבן זולת הכותבים המיתולוגיים וְיָאסָה (שפירוש שמו "המארגן") את המהאבהארטה ו-וַאלְמִיקִי את הראמאינה. ככל הנראה נחרזו חרוזיהן במשך אלפי שנים והועברו בעל פה מדור לדור בשרשרת מסירה (שהדים לה משתקפים בטקסטים) סנסקריטית שעם הזמן חיברה בין סיפורים שונים, מסורות שונות ותורות שונות לכדי טקסט קוהרנטי (בד"כ).

שתי היצירות שונות זו מזו בז'אנר הספרותי שהן משקפות. המהאבהארטה כתובה כ-אִיתִּיהָאסָה (אִיתִּי-הָא-סָא – כך זה היה = היסטוריה), ז'אנר עובדתי תיאורי שאין בו אידיאליזציה וכל תכליתו למסור פרטים. הראמאיאנה מתוארת כ-אָדִי-קָאוְיָה (הקאויה, או השירה המקורית) והיא מייצגת את הז'אנר בו נתבה – הגיבורים Bigger than life והטקסט נוטה לאידיאליזציה. שני הטקסטים יוצרים למעשה תמונת ראי האחת של השני. בראמאיאנה הגיבורים מייצגים את האווירה האידיאלית בקבלם את ההחלטות הנכונות (רָאמָה בעזבו ליער על גחמתה של קָאְיקֵיי ולַקְשְמָנָה בלכתו איתו), ובעשייתם את המעשים הנכונים (אפילו כשראמה יורה למישהו חץ בגב טורח הטקסט להזכיר שזה קוף וחוקי הדהרמה אינם בהכרח חלים עליו). במהאבהארטה מתלבט יוּדְהִישְטִירָה בכל החלטה, אָרְג'וּנָה מעלה ספקות בפני קְרִישְנָה בבְּהַגְוָואד-גִיטָה, וכמעט תמיד מלוות ההתלבטויות בהחלטות שגויות (כמו למשל במשחק הקוביה) הטקסטים אינם אחודים וקיימות גרסאות שונות לשתי היצירות הן בסנסקריט והן בשפות הודיות אחרות ושפות דרמ"ז אסייתיות. מכיוון שהמהאבהארטה היא אסופה של יצירות, מסורות ומיתוסים היא רואה עצמה ככוללנית מאוד, ואף פותחת במשפט "ספר זה יש בו הכל ומה שאין בו אינו קיים בעולם".

ייתכן מאוד שהמהאבהארטה היא האפוס הארוך בעולם. למעלה מ-100,000 בתי שיר (יש הגורסים 90,000) הופכים אותה לארוכה פי 7 מהאיליאדה והאודיסיאה, ופי 4 יותר ארוכה מהראמאינה על 25,000 בתי השיר שבה. מעבר לעלילתה הענפה (שתיסקר בהמשך), המהאבהארטה היא בעצם דיון נוקב במהות הדְהַרְמָה.

רקע רעיוני

רעיון הדהרמה מוכר לנו מהדיון בקאסטות. בתקופה הוֶודִית הקדומה הדהרמה מתייחסת רק לחובות הפולחן של האדם אך היא הולכת ומסתבכת עם הפיכתו של הקורבן למורכב יותר. המושג עובר הרחבה באוּפָּנִישָדוֹת הדוחות את הקורבן כמעשה אלים ומעלות לדיון את הסתירה שבין דהרמה אוניברסלית (סָאטְיָה, קָארוּנָה ואָהִימְסָה – אמת, חמלה ואי-אלימות) לדהרמה פרטיקולארית, עצמית (Swa-dharma), שהיא תלוית הקשר, מעמד חברתי או שלב בחיים (וָארְנָה-אַשְרָאמָה דְהַרְמָה). סתירה זו מגיעה לשיאה באפוסים הגדולים (מהאבהארטה וראמאינה) ובעיקר במהאבהארטה המרבה לעסוק בדילמת הדהרמה.
עד כדי כך חשובה הדהרמה לסיפור, שיודהישטירה, בכיר הפָּנְדַאוָוא'ס, מוצג כבנו של האל דהרמה (למושג דהרמה יש גם מופע כאל) ובשלב האחרון של האפוס, עת מעפיל יודהישטירה לסְוָוארְגָה (מעין גן עדן) לאחר שנהרגים כל אחיו, הוא מצפה למצוא את אחיו בגן עדן אך מופתע למצאם בגיהינום. הוא מאבד אז את שלוותו ומקלל את הדהרמה הארורה, בעצם את אביו ואת עצמו.

הדילמה הדהרמית מלווה את כל הטקסט ומגיעה לשיאה ב"בהגוואד-גיטה", שירת האל, בה מתייצב האל קרישנה בין 2 הצבאות, של הפאנדאווא'ס ושל הָקאוּרָוָוא'ס, ועורך את העימות הידוע עם ארג'ונה. מכאן "מלך שאינו רוצה למלוך ולוחם שאינו רוצה לללחום".

רקע היסטורי

המהאבהארטה נכתבה ככל הנראה, אי שם ממחצית האלף הראשון לפנה"ס ועד מחצית האלף הראשון לספירה. מבחינה גיאוגרפית מדובר בשבטי הבְּהָארָטָא שחיו בצפון מערב עמק הגנגס באזור שהיה תחת דומיננטיות תרבותית אָרִית, ומכאן שהטקסט מייצג את התרבות הארית ואת חיי הנסיכים, מעמד הקְשָטְרִיָיה (למרות שהטקסט עבר אדפטציה בְּרָהְמִינִית ואומץ ע"י הברהמינים). אנחנו יודעים אפילו להצביע על קוּרוּקְשֵטְרָה מערבית לדלהי כעל מקום הקרב הגדול. אנחנו יודעים שמאבקים על שלטון בקרב קבוצות קשטרייה היו נפוצים וצד שגבר במאבק נהג לחסל את הצד השני או להגלותו, כך שמבחינה היסטורית המהאבהארטה משקפת את תקופתה. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שהמהאבהארטה מכילה בתוכה גם סיפורים מוקדמים יותר שככל הנראה משקפים מציאות קדומה יותר, יש האומרים אף באלף שנים.

העלילה

העלילה מתחילה בזמנים קדומים (עליהם נדלג). למעשה הפתיחה היא של ויאסה המתאר לצעיר את שורשיו כשהאל גָאנֵשָה משמש ככותב. למלך משושלת ירח ששלט בצפ' מע' הודו היו 2 בנים. הבכור, דְרִיטַרָאשְטְרָה היה אמור לרשת את הכס אך מאחר והיה עיוור נמנע ממנו השלטון ונמסר לאחיו, פָּנְדוּ (פנדו = חיוור – רמז לאימפוטנט). לפנדו היו 5 בנים, אלו הפאנדאווא'ס (יודישטירה, בְּהִימָה, ארג'ונה ןהתאומים נָאקוּלָה וסָהָאדֵוָוה) שנולדו לאשתו קוּנְטִי מזיווגה עם אלים שונים. לדריטראשטרה היו 100 בנים שנולדו מאשתו, אלו הם הקאוראווא'ס והבכור בהם דוּרְיוֹדְהָנָא.

העלילה נמשכת. עם מותו של פנדו יורש אחיו העיוור, דריטראשטרה, את המלכות. בני הדודים גדלים יחדיו בארמון ומבלים חיים של בני קשטרייה בלימוד לחימה ופעילויות תרבותיות. באחד הפעמים זוכה ארג'ונה בתחרות חץ וקשת וכמקובל, זוכה בליבה של העלמה דְרָאוּפָּדִי. אימם של הפנדאווא'ס, בשמעה כי "זכה" במשהו, מורה עליו לחלוק בו עם אחיו. מכיוון שמילה שנאמרה לא ניתן להשיב (מוטיב חוזר במהאבהארטה), נישאת דראופדי ל-5 האחים. הקאוראווא'ס בראשות דוריודהנא מתחילים להשמיע קולות כאילו שלהם הכתר והאווירה מתחילה להתחמם. המלך העיוור מנסה לדחות את העימות על ידי חלוקת הממלכה ל-2 הפלגים היריבים (באִינְדְרָה-פְּרַסְטָה, דלהי של ימינו, ובהָאסְטִינַפּוּרה – 'עירו של הפיל'), אך ללא הואיל.
הקאוראווא'ס, יחד עם דודם הערמומי שָקוּנִי, מחליטים להזמין את הפאנדאווא'ס למשחק קוביה. הם בונים על כך ש-1) יודהישטירה לא יכול לסרב, ו-2) הוא לא יודע לשחק קוביה. המתח מגיע לשיאו במשחק הקוביה ויודהישטירה אכן עונה לציפיות ומפסיד תחילה את כל רכושו, אחר כך את ממלכתו, לאחר מכן את אחיו ולבסוף את עצמו. וכאילו לא די בכך הוא מפסיד את דראופדי, אישתם, לקאוראווא'ס. דראופדי מובאת על אף רצונה (היא במחזור חודשי ולפיכך טמאה לחברת גברים) ונגררת בכוח על ידי דוּשָאסָנָה, אחד הקאורווא'ס. 100 האחים המנצחים מנסים להשפיל עוד את יודהישטירה ואחיו על ידי הפשטתה של דראופדי בפומבי, אולם הסיגוף לאל קרישנה שהיא מבצעת גורם לבד שעל גופה לכסותה גם לאחר שהופשטה. דריטראשטרה העיוור הנענה לבקשתה של דראופדי, מתערב ומציע לשחק משחק נוסף, הפעם על יציאה לגלות. יודהישטירה מפסיד והפנדאווא'ס יוצאים עם דראופדי לגלות של 13 שנה + שנה (שבה עליהם להסוות עצמם). דראופדי נשבעת שלא לרחוץ את שערה אלא בדמו של דושאסנה שהשפילה והאווירה טעונה מאוד. בשנות הגלות ביער קורים אותם עלילות רבות, כולן מתוארות באריכות במהאבהארטה.

את השנה ה-14 הם מבלים מחופשים בחצר ממלכה שכנה (שם הם ספק מתגלים ספק לא) ובתום הגלות הם שבים לדרוש את ממלכתם. דוריודהנא מסרב לוותר על הממלכה והקרקע בשלה למאבק הגדול. הקרב הגדול בקורוקשטרה. ערב הקרב הגדול פרושים 2 הצבאות זה מול זה. בין הצבאות נע קרישנה על מרכבתו וחושף עצמו לראשונה כאל כל יכול הנמצא בכל. הדיאלוג המפורסם שלו עם ארג'ונה מתואר ב-בהגוואד גיטה (חלק מן המהאבהארטה) ועיקריו חובתו של הלוחם למלוך ושל כל איש למלא את הדהרמה שלו הפרטיקולרית (ללחום קקשטרייה), אפילו במחיר של סתירה עם דהרמה אוניברסלית (אי אלימות). אי עשייה, על פי קרישנה, כמוה כעשייה. הקרב הגדול נמשך 18 יום ובסופו מושמדים כמעט כליל 2 הצבאות. 100 הקאוראווא'ס נהרגים והפנדאווא'ס שבים ליטול את הכתר. אך המלחמה הייתה קשה ואכזרית והאחים אינם תאבי שלטון כקודם. במהלך המלחמה השתמשו בתכסיסים מלוכלכים כדי להרוג באויב וחוסר המוסריות (א-דהרמיות) של הסיטואציה גובה מהם מחיר כבד.

הפאנדאווא'ס מותירים את השלטון בידי יורשיהם ופונים להתבודד בהימלאיה. בדרך מתים 4 האחים ודראופדי ורק יודישטירה, בלווית כלב מסכן, מסיים את המסע ומגיע אל משכנם של האלים, שם מזמין אותו אינדרה להיכנס לגן העדן אך ללא הכלב שנותר מלווהו האחרון. יודישטירה מסרב להשאיר את הכלב שמתגלה כאל דהרמה (אביו) ונכנס עמו לגן העדן, שם הוא פוגש בדוריודהנא. הוא מסרב להישאר בגן עדן וממשיך לגיהינום שם הוא פוגש את 4 אחיו ואישתם ולראשונה בחייו עולות בו מחשבות כפירה בעיקר. יודישטירה אינו מצליח להבין מדוע דוריודהנא, שגרם כל כך הרבה רע בחייו, זוכה לגן עדן, בעוד אחיו הצדיקים, שלא רצו ללחום במלחמה שנכפתה עליהם, נמקים בגיהינום. הוא זועק בקול רם ומקלל את הדהרמה, אותה אינו מבין, ובכך בעצם מקלל את אביו ואת עצמו. הוא אינו מבין שדוריודהנא מילא את חובתו הדהרמית כקשטרייה בכך שיצא בלב חפץ למלחמה הגדולה (כי הכוונה היא שקובעת על פי קרישנה) ולכן הגיע לעולם האלים ואילו הוא, יודישטירה, חייב עוד בסבב נוסף עלי אדמות כדי להיפטר מהאהבה וההיקשרות לבני אדם. למרות היותו תמצית הדהרמיות יודישטירה לא עמד בתנאי הדהרמה.


Joomi - ����� ����� ���������� ���